8 שלבי היוגה של פטנג'אלי

8 השלבים של היוגה על פי מאסטר פטנג'אלי

המשמעות המילולית של המילה "יוגה" היא איחוד, אבל יוגה היא גם מסע, הדרך עצמה לאיחוד, מסע שבו אנו מעפילים לראש ההר. כאן ראש ההר הוא דוגמה למצב של התעוררות רוחנית. לכן בדרך כלל התפתחות האדם בדרך היוגה היא מדורגת, ולמען האמת, המסע הזה יכול להתחלק לדרכים רבות. לכן תיאורטית כל אדם יכול לחלק את התהליך שאותו הוא עובר ביוגה על פי הדרך האישית שלו.

אחת החלוקות המקובלות היום לדרך המדורגת הזאת נעשתה לפני 2500 שנה על ידי יוגי מפורסם וגדול, הנחשב ברמת קדוש יוגי, שנקרא פטנג'לי. החלוקה הזאת התקבלה כיוון שזה הטקסט העתיק ביותר על יוגה שנשמר עד היום. כל מה שנכתב לפני כן אבד, ככל הנראה.

החלוקה של פטנג'לי כוללת שמונה שלבים והיא נקראת "אשטנגה יוגה" (לא מדובר פה על בית הספר המפורסם ליוגה שייסד פאטבי ג'ויס). בסנסקריט "אשטה" פירושו 8 ו"אנגה" פירושו איברים או שלוחות של הגוף. אם כן היוגה נעשית בשמונה שלבים.

שני השלבים הראשונים הם יאמה וניאמה ובדרך כלל הם באים יחד. משמעותם היא חוקי מוסר ואתיקה ביוגה. אין אלה חוקים שאסור לעבור עליהם, אלא עצה מהיוגים החכמים – אם תעשה כך וכך, אנו יודעים שהתוצאה תהיה כזאת, ולכן אנחנו ממליצים לעקוב אחרי החוקים האלה.

תרגול היוגה לא נגמר על מזרון היוגה, הוא מתפשט לכל תחומי חיינו. לכן היאמה והניאמה הם הבסיס והשלב הראשון של היוגה. היאמות והניאמות עוזרות לנו לפתח חיים הרמוניים וליצור קארמה חיובית שתשרת אותנו גם בעתיד. לכן בחרו היוגים להתחיל את המסע בהן.

השלב השלישי הוא אסאנה – משמעות המילה היא "היכולת להגיע למנח גוף יציב". הדרך להשתמש בגוף כדי לאגור או לספוג אנרגייה מסוימת מהיקום, להשתמש בגוף שלנו כדי לעורר צ'אקרה מסוימת, להשתמש בגוף כדי ליצור רגשות מסוימים, מצבי רוח מסוימים ומצבי תודעה ספציפיים.

ההגדרה של פטנג'לי לאסאנה היא "התנוחה כאשר היא מרוכזת ורפויה נעלם בה המאמץ". בסוטרה אחרת הוא אפילו מזכיר שעלינו להתרכז באין-סוף במהלך התנוחה. על כן, על פי פטנג'לי הדרך לעשות יוגה היא לאט, ללא מאמץ, עם ריכוז שממוקד ביקום ובאין-סוף.

השלב הרביעי הוא פראניאמה – שליטה בפראנה. הפראנה היא המקבילה ל"צ'י" או ה"קי" המפורסמים, כוח החיים. פראניאמה היא היכולת לשלוט בפראנה בתוכנו ומסביבנו. יש פראנה בכל מקום – באוויר, בשמש, באוכל, במים, יש פראנה שעולה מהאדמה ויש פראנה שאנו מחליפים בינינו. אנו חיים בים של פראנה. אנו יכולים לעשות פראניאמה עם השמש, עם אוכל ושתייה. לכן פראניאמה אינה רק תרגילי נשימה ומניפולציות שונות על הנשימה, זוהי אנרגייה חובקת חיים.

פטנג'לי אומר על פראניאמה ביוגה סוטרה: "פראניאמה זהו מצב שבו הצורך לשאוף ולנשוף נעלם והמתרגל מגיע למצב של שקט". זאת אומרת שפראניאמה זהו מצב עמוק כל כך עד שאין נשימה, הנשימה מעצמה נעלמת… מתמוססת… כאשר מתרגלים מדיטציה והיא נהיית עמוקה, הנשימה הופכת רדודה יותר ויותר, וגם אם עוקבים אחרי הנשימה, מגיע רגע עמוק כל כך עד שאין אחרי מה לעקוב, נשאר חלל שקט…

השלב החמישי: פרטיהירה – התכנסות החושים, בידוד החושים מהפרעות חיצוניות. כדי לתאר מצב של פרטיהירה משתמשים בהודו בארכיטיפ הצב. הצב מכניס את הראש ואת הגפיים לתוך ביתו והוא לא רואה ולא שומע ולא מרגיש, מממוקד בעצמו. זהו המצב שאותו יוצרת הפרטיהירה – אנו מכנסים את החושים פנימה כמו צב ואנו ממוקדים בבפנים ללא הפרעות. לכן בתרגול היוגה טנטרה, למשל, אנו עוצמים עיניים, כדי לא להיות מוסחים מעמיתנו לתרגול או מכל מיני דברים שיש בחדר, אלא שומרים על המיקוד פנימה.

השלב השישי הוא דהרנה – ריכוז של המיינד בנקודה אחת. בעצם אין יוגה ללא ריכוז של המיינד. ביוגה אנו תמיד חייבים להתרכז עם התודעה על דבר ספציפי אחד – אם זה על צבע, אם זה על השמש, אם זה על מנטרה על הגוף או על משהו אחר.

ביוגה אומרים שהאנרגייה המנטלית שלנו גדולה עד כדי כך שברגע שנוכל למקד את המיינד בנקודה אחת לזמן ארוך, לאנרגייה הזאת יהיה כוח כמו של קרן לייזר, ונוכל להשיג כל דבר שנרצה. כוח הריכוז הוא המרכיב החשוב ביותר ביוגה, ולעתים זהו מאבק והוא דורש נחישות.

השלב השביעי הוא דיאנה – מתורגמת כמדיטציה. מדיטציה מוגדרת בצורות שונות. היוגים לא אהבו להגדיר מדיטציה כיוון שזוהי חוויה סובייקטיבית, אך בכל זאת הם הסבירו זאת כ"התרחבות בשליטה של המיינד". על פי היוגה, דיאנה, שהיא שלב מתקדם בסולם של פטנג'לי (ואנחנו כבר קרובים מאוד לראש ההר), היא מצב תודעה שקרוב לשלמות. והוא קורה כאשר אנחנו מתאחדים עם מושא הריכוז שלנו. מתמוססים איתו והופכים לאחד. והנה – זוהי המדיטציה, להתרכז בדבר מסוים בטוטאליות, עד שהופכים להיות אחד עם הדבר.

ולבסוף השלב השמיני, הנקרא סמהדי, שתרגומו "מושלמות". הרי פסגת ההר יכולה להיות אחת ויחידה בלבד! זהו שלב של self realization – ידיעת העצמי. גילוי רוחני וידיעת העצמי אינם תגובה של המיינד אלא השגה של מצב תודעה של התעוררות שנקרא סמהדי.

מצב הסמהדי ביוגה משמעותו מצב של מדיטציה שהגיעה לשלמות – כשההתרחבות של התודעה מגיעה לשלמות. זאת אומרת כשהמיינד מגיע למצב אוניברסלי, לגודל היקום כולו, המיינד יכול להבין את היקום כולו בו-זמנית.

פטנג'לי הגדיר את הסמהדי כמצב שבו המיינד נעצר, קופא. זה לא אומר שהמיינד מת, אלא שהאדם מגיע למצב שבו אין יותר מה לשפוט. כאילו שהמיינד הופך ריק. אך למעשה ההפך הוא הנכון – המיינד מלא, הוא הכול. הוא ריק מקיום משל עצמו או מתנודות של התודעה, ריק משיפוט ומחלוקה של טוב ורע. מיסטיקנים מערביים קוראים למצב זה אקסטזה. זהו מצב של קפיאה אך נוכחות מלאה, הבנה של כל רובדי המציאות מתוך התרחבות של התודעה.

חשוב להבין ששמונת השלבים של פטנג'לי הם לא סולם שחייבים ללכת בו שלב אחרי שלב, זה לא שלא נוכל להגיע למצב של הארה – סמהדי – אם לא תרגלנו אסאנות. השלבים שזורים זה בזה ותומכים זה בזה. והמתרגל היוגי מסתכל בשלבים אלה כמפת דרך, כדי לראות כיצד דבר מוביל לדבר.